nili maman photography

יום שישי, 12 באוגוסט 2011

MLly

מתוך רשומה שנכתבה ב-23.10.10 אבל מעולם לא פורסמה:


על התקרית ההיא עם מתאים לי, כבר יצא לכם לקרוא, אם לא כאן, אז בבלוגים שכנים, על כל פנים, הנה התיאור בקצרה, הוזמנו לשזוף את עינינו בקולקציה החדשה ל"חורף" 2010-11 בחנות הרשת בקניון רמת אביב, ראיון בלתי מתוכנן עם המעצבת של הקולקציה הפך לשיחה מאוד טעונה ריגשית, שגררה גם כמה אייטמים בעיתונות , ידיעת אחרונות ומעריב, ובהם ציטוטים כאלו ואחרים, חלקם צוטטו במדויק וחלקם פרי עטן הקודח של העיתונאיות, שכללו מיבחר פנינים ממה שיש לנו להגיד על מתאים לי.
שמלה שחורה, אבל כזאת שכדאי ולא כזאת שאין ברירה

השלב הבא היה סוג של נידוי מקהילת מקבלי ההזמנות. 
השלב הבא הבא, היה שיחת טלפון ביני לבין היחצנית, שסיפרה שהיא הולכת ליזום פגישה אליה יוזמנו הבלוגריות והבעלים של מתאים לי, אבי מלכה, הצעתי בידידות רבה להיפגש איתו לבד. כי כזו אני-ידידותית למשתמש.
דניאלה נעתרה להצעתי, והשבוע התכנסנו בקפה בנתניה, אבי מלכה, דניאלה רייבנבך, המעצבת הראשית של מתאים לי, אסתי ברוך ואנוכי שיפחתכם החרופה.
כמה צבעים על בחורה אחת. נחת

מפלס המתח בגופי היה גלי עד גבה גלי, בעיקר כי דמיינתי סיטואציה שבה אני עומדת בפני וועדת משמעת: שלושה נגד אחד, שמנה או לא, זה לא כוחות.
זה המקום לפרק קצר בהיסטוריה (כן, כזה זה כשאת בת 42, יש לך המון זכרונות לחלוק עם הקהל), בשנת 2005 בפורום שמנות ויפות שוב חבטנו בשק החבטות האהוב עלינו, אופנת מתאים לי, העלינו טענות ומענות, עופר, מנהל הפורום שלח מכתב, והנה הצטרף גולש חדש לפורום, מר אבי מלכה, שהזמין אותנו לפגוש אותו.
ואכן כך היה, במרץ 2005, התייצבנו במשרדו ערוכים ומוכנים, לשטוח את טענותינו, עם קוד לבוש מוסכם מראש (לא שחור ולא מתאים לי-למשחקי דווקא אין הגבלת גיל), השיחה היתה פוריה, הכיבוד היה טעים. הרגשנו שמקשיבים לנו, וקבלנו הזמנה לתצוגת האופנה שהתקיימה מעט אחר כך.
מה קרה עם זה? אהה, כלום. להיפך, המצב החמיר, או אולי עמד בעינו, המידות הגדולות יותר נותרו מבוישות במחסן, האבנים והנצנצים המשיכו לככב על כל בגד, עם או בלי קשר לצו האופנתי, ודוגמנית הבית המשיכה לרדת במשקל.
אני באופן אישי סתם הורדתי את מפלס הקניות שלי שם בעשרות אחוזים וזהו.
אז למה בעצם הענין הזה עולה שוב? שאלה טובה. שאלתי את עצמי לא מעט בימים האחרונים, שהרי למדתי שיש לי מבחר עצום של אפשרויות שלא ידעתי על קיומן, ושאין טעם לנסות לשנות קונגלומרט כמו מתאים לי (שחולש על עשרות חנויות, ועל חברת ג'אמפ ml גברים ו-mamz), אז למה בכל זאת? כי אני למרות הכל, חושבת שיש כוח לצרכן, כי אני חושבת שיש נשים שנשארו קרחות מכאן ומכאן (לא מבחירה כמוני, שאני קרחת כי אני עושה קרחת פעם בשבועיים), ולא מצאו אלטרנטיבות הולמות, ופשוט התחילו להדיר את רגליהן מחנויות הרשת( על הנתון הזה העיד גם אבי מלכה בעצמו, ירידה במכירות של המידות הגדולות יותר), ובעיקר כי מתאים לי ממשיכים למתג את עצמם כאופנה במידות גדולות, כשבפועל המצב לא כזה.

שמלה ירוקה, עם חגורת כלבים, במידות גדולות!


ונחזור לנתניה, 2010. מהר מאוד גיליתי שנותנים לי פיתחון פה, ואני לא הססתי והשתמשתי באפשרות הנדירה להגיד למר מלכה, הכל, ושכאני אומרת הכל, אני מתכוונת להכל, לביקורות הכי קשות שמוטחות בו, לכינויי הגנאי שהרשת זוכה לה,  אמרתי מה דעתי על נועה, שהיא יפה ומקסימה, אבל זה לגמרי לא רלוונטי.
מעבר לזה היו לי גם הצעות לשיפור, כן, כן שפחתכם החרופה, העלתה רעיון כזה או אחר, שזכה לתמיכה רב מצד שתי הצלעות הנשיות בחבורה.
עכשיו נותר שוב להחזיק אצבעות ולקוות שהפעם זה יקרה. לשאלתי  למה לפני חמש שנים, זה לא קרה, אבי מלכה חשב וחשב, ואמר שכנראה שהקדמנו את זמננו. מקווה שהפעם הגענו בזמן.


ברשומה הזאת יש שני קווים מקבילים, הטקסט והתמונות. הם יפגשו בסוף, למרות הכל

וקופצים בחזרה לאוגוסט 2011, הרעיון שעלה אז היה לקחת את יעל רגב, לעצב קולקציה אורחת לרשת, מפה לשם גם יעל פצחה בקמפיין משלה, את השאר כולם מכירים.
ולמה כל זה חשוב עכשיו? כי נולד תינוק, כלומר נולדה תינוקת mlly ואני מודה ומתוודה שיש לי חולשה לתינוקות, לכן יכול להיות שלא אהיה אוביקטיבית ויכול להיות שהפגמים יתקבלו אצלי בסבלנות גדולה יותר.

אז מה יש לנו שם? פרזטורית מקסימה, תמרה אהרוני, יפיפיה במידה 42, ושוב לא לזה פיללנו, ושוב צריך היה להסביר שהיא מקסימה אבל אנחנו רוצות ייצוג הולם. 

צילום יעל: עידו איז'ק, נגנב מכאן צילום תמרה: אורית פניני
שמנה דורשת-דוגמנית שמנה!

הדגמים צבעוניים, עליזים, לגמרי אופנתיים, המחירים לדעתי נוחים למשתמשת, זהים לרשתות המקבילות קסטרו ו-h&m  המידות: הבטיחו שזה מתחיל ב-42 ומסתיים ב-50. לא בדקתי בשטח, אבל היו כמה תלונות על חוסרים במידות כאלו ואחרות. איכות הבדים, כנראה שטעונה מעט שיפור, אבל וזה אבל ענק, יש כאן מהלך, יש כאן הקשבה. גם באירוע שנערך אתמול נשטחו טענות שכבר נאמרו כמה וכמה פעמים, ולי אישית יש תחושה שהפנים פונות לכיוון החדש.
מחווה לבעלות המבנה התפוחי, יש גם מחווה למבנה האגסי.


אז בצורה לגמרי לא אוביקטיבית אני מאחלת ליעל בהצלחה ומצדיעה לה בחן פילוני.

אין תגובות: