טרנספורמציה - דימוי גוף בריאטרי

לפני כ-7 חודשים נכנסתי להרפתקה נוספת בצילום בעם, סדנת אמן שנושאה טרנספורמציה. ידעתי מה מחכה לי, כי בשנה שעברה סיימתי סדנה כזו שעסקה במה קראנו לו מתיעודי למבויים, כלומר 7 חודשים של אתגרים אינטנסיביים שבסיומם נתלה תערוכה.

טרנספורמציה מתרחשת בחיינו כל הזמן, מהבוקר לערב, מאתמול למחר, הגוף שמשתנה, הפעולות שאנחנו עושים שמשנות את מה שסביבנו, את מי שסביבנו, את מי שאנחנו.

העיסוק והענין שלי בדימוי גוף, התחיל בטח כשגיליתי שאני שמנה, אבל הוא התחיל בצורה מודעת ולוחמנית, כשגיליתי שמותר לי לחוות את החיים גם ככה, שמנה. בשנים האחרונות ניתוחי קיצור קיבה, ניתוחים בריאטריים, הולכים ומתפשטים בקרב מכרי כאש בשדה שמנים, לצורך הדגמה אני תמיד מגייסת את הנתון הסטטיסטי הבא, כשצלמנו בשנת 2005 לוח שנה שנקרא שמנות, השתתפו בצילומים 17 נשים מתוכן 12 נשים עברו ניתוח בריאטרי מסוג כזה או אחר.

אני בעצמי שוקלת את הנושא אחת לכמה חודשים, וממהרת לוותר, שינויים כאלו לא טובים לי.

הלכתי לבחון את תהליך הטרנספורמציה שעובר הגוף בלבוש ובעירום, מה מסתירים הבגדים מתחת, איך נראה הגוף כשאנחנו לא אוספות אותו בבגדים, בחזיה, בתחתונים מחטבים, או בהצעת ההגשה שלי, בניילון נצמד.

הנושא הזה של שינוי הגוף לאחר ניתוח כל כך רדיקלי, נדון רק בחדרי חדרים, איך זה משפיע עלינו, על תפיסת הגוף שלנו, על תחושת הנוחות והבטחון שלנו, ואיך זה משפיע על מי ששוקל/ת לעשות בעצמה/ו את הניתוח.
בתערוכה הקבוצתית שאני לוקחת בה חלק, עולים הרבה אספקטים של טרנספורמציה, וביניהם נקודת המבט שלי על הנושא. 

התערוכה מוצגת בצילום בעם, רחוב בית אלפא 13, תל-אביב