פעם, פעם, כלומר לפני שלוש שנים כל הזמנה לתצוגת אופנה נורא ריגשה אותי, אבל אז גיליתי שזה הרבה פחות זוהר ממה שנדמה היה לי, הדוגמנים/יות הם לרוב אותם/ן דוגמנים/יות, הפרצופים שלהם לרוב מכורכמים, הפרטים אף פעם לא סגורים לגמרי עד הסוף, לא בקצב, לא באיפור ולרוב גם לא באאוטפיטים.
היתרון, למדתי להוריד ציפיות.
מדי שנה נערכת בקניון עזריאלי תצוגה ממיטב המותגים המוצגים בקניון, פלוס תופין. אלו תמיד אותם מותגים, אף פעם לא מותגי המידות הגדולות. יש לציין בשמחה שהשנה הם הצטיידו בפנים חדשות, אחח כמה חבל, הן היו מכורכמות כמו קודם.
אני מניחה שמטרת התצוגה היא להעלות על נס את שמו של הקניון בבנין המשוריגול, ואכן הנה העלנו את שמו.
אבל אויה, רוב האאוטיפים היו קז'ואל, משמים, חסר מעוף.
נקודת האור היחידה, שהבליחה, כמו מטאור שעובר בשמיים, כלומר לרגע קט בלבד (ההיית או חלמתי חלום) היתה הקולקציה של פראו בלאו, שהיתה חיננית מאוד בעיני.
 |
פראו בלאו בעזריאלי לוקוהנה קישור לתמונות שצלמתי בתצוגה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה