nili maman photography

יום רביעי, 4 ביולי 2012

מעיין, בת 27

ברוכות הבאות וברוכים הבאים למועדון המאה. האורחת הראשונה, מעיין כהן. עכשיו אני אשתוק ומעיין תדבר.

צילמה: נילי ממן


אני מעיין, היום מלאו לי 27.
שנתיים אחרי שחשבתי שאהיה במערכת יחסים רצינית, שלוש שנים לפני 30, שנה אחרי שתכננתי לעבוד בעבודה מעוררת השראה עם משכורת מעוררת קנאה.
תמיד השקפתי על הגיל הזה עם משקפת, חסרת דאגות עם שדיים זקופים. יש משהו גדול ומחייב ב-27, אני מרגישה שלא עמדתי בגדלות ובמחויבות הכרוכות בו.
לא הרבה אחרי ה-4 ביולי, 2011, גיל 26, החלטתי להעביר את עצמי מסכת ייסורים רגשיים שתבשל אותי היטב לקראת המעמד הנוכחי. העלייה לרגל החלה בבחירה הקשה, בבחירה אני מתכוונת אילוץ כלכלי, לחזור לבית הוריי עם גמר התואר הראשון. המשכתי בטיפול רגשי שגרם למסע הנ"ל להרגיש כמו טיפוס על הקלימנג'רו בסטילטו במידה 38 (מידת כף רגלי היא 42).
על הדרך, חיפשתי עבודה, מצאתי 3. משתיים פיטרו אותי ומאחת התפטרתי. במהלך חודשי האבטלה-פיטורים-אבטלה-פיטורים-אבטלה-התפטרות הבנתי שעבודה זה לא רעיון טוב וכדאי שאשאר בד' אמותיי לטובת ליקוק הפצעים שהועלו באוב במהלך הטיפול שהוזכר קודם.
רוב התכנים עימם אני מתמודדת עוסקים בעודף המשקל שלי. תיקון, בתגובות הסביבה לעודף המשקל שלי. תיקון: בתגובותיה של אימי לעודף המשקל שלי. נפגשתי מחדש עם עצמי בגילאים שונים, בפרספקטיבות שונות. נטרלתי מנגנוני הגנה בידיים רועדות, והותרתי את עצמי חשופה ונוירוטית.
בעבר תפסתי את עודף המשקל כליקוי קוסמטי. כיום אני יודעת כי כל קילוגרם, כל צמיג וכל סנטר לא הגיעו יש מאין. ריפאתי הרבה מהפצעים הילדיים, גיליתי שהאכילה שמרה עליי שפויה בצל משפחתי המוזרה, כעת נחיצותה הולכת ופוחתת.
יחד עם זאת, אני לא מצליחה לדמיין את עצמי רזה. שמנה פחות, אבל לא רזה. יש איזה קסם בלהיות אישה שמנה. מלבד העגלגלות והרוך שכולם מדברים עליהם, יש גם את הגודל והנוכחות. יש תחושה שרירה ולא משתמעת לשני פנים בלצעוד ברחוב, אין סיכוי שאוחמץ או אפוספס בקהל. אני אוהבת להיות גדולה, ג'ינג'ית ולדבר בקול רם, אני אוהבת כשכולם יודעים שאני נמצאת.
אני עדיין מחפשת את המיקום המסוים על הקורה, בו אני מאוזנת בין גדולה בדיוק לבין גדולה מידי. לכבוד גיל 27 אני נותנת לעצמי את מתנת השפיות, תוך הבנה שעליי להשתגע בדרך אליה.
אני מאחלת לעצמי להתאהב, לשגשג, להיות מופתעת ולהיות מאושרת.

5 תגובות:

Unknown אמר/ה...

וואו. ריגשת אותי! את הורסת- מאחלת לך גם לאהוב, לשגשג, להיות מופתעת ובעיקר בעיקר להיות מאושרת. תמיד!

Maayan אמר/ה...

גאלה..נורא התרגשתי לכתוב, המון תודה על האיחולים :)

לולו'ש אמר/ה...

אין מעיין אני כל כך מאוהבת בך!! תמשיכי להיות את ורק את!!!!

Maayan אמר/ה...

לולו'ש, איזה כיף! המון תודה :)

Dehed אמר/ה...

יפה ומדויק