nili maman photography

יום שני, 2 ביולי 2012

רטטוי- כי הגודל כן קובע


ההזמנה שהגיעה במייל מהיחצ"ן הכניסה אותנו לדילמה הקבועה – מחד, היחצ"ן מצ'פר ומצפה לפרגון, ומנגד, צריך להיות כנים עד כמה שניתן. הפעם, למזלנו, לא היה דיסוננס קורע לב, ובכל מקרה, הרי גם הדבש וגם העוקץ.
הגענו אל מסעדת "רטטוי" שנמצאת במושב אמונים, מעט אחרי מחלף עד הלום שאחרי אשדוד. המקום נראה מבחוץ קצת חתונתי כמו אולם אירועים, אבל בפנים הוא מסעדתי למהדרין ונעים למדי. קיבלנו תפריטים ונדמה שהלכנו לאיבוד: עשרות רבות של מנות של מטבח חלבי, עם אין ספור וריאציות. המחירים, במבט ראשון, לא זולים, אבל תיכף מגיעה הפתעה, חכו חכו. בהמלצת המלצרית הזמנו שלוש מנות פתיחה. כשהגיעו המנות, צחקנו במבוכה קלה: המנות היו ענקיות. לא גדולות, לא נדיבות, ע-נ-ק-י-ו-ת. שנבין, החתומים מטה הם מן הצד הרחב יותר של הסקאלה המשקלית ואוכל לא מפחיד אותם, אלא שהמנות שם אינן בגדלים שאנו רגילים אליהם במסעדות.
מנת ה"דאבל פטריות" (65 ₪) כללה פטריות ברוטב טריאקי מתקתק עם ערמונים. במבט ראשון תהינו עד כמה ניתן להפתיע עם פטריות, אבל האמת היא שהמנה (העצומה, כאמור, מספיקה כפתיחה לשלושה-ארבעה אנשים) היתה מצויינת, זללנו עד הפירור והטיפה האחרונים.
פיטריה-לה-לה-לה, מתוקה וטעימה
אחר כך הגיעה מנת הכרובית המטוגנת עם רוטב צ'ילי (49 ₪), שהיתה פשוטה וטעימה, וראו בזאת מחמאה גדולה. לא הצלחנו להפסיק לנשנש אותה, והיא היתה מוצלחת למדי. עם זאת, להבא נא לשים את הרוטב בצד ולא לשפוך אותו על הכרובית, אנחנו כבר נטבול אותה כנדרש. באשר לכמות, גם הפעם, היה מדובר בגבעה שקיבלה נ.צ. במפות צה"ליות.
כרובית מטוגנת- פשוט מצוינת

הסיגר האסייאתי (42 ₪) היה שמנמן נחמד שכזה במילוי ירקות טעימים ואכן בתיבול אסייאתי, אבל היה קצת יותר מדי שמנוני.
טעים אבל קצת שמנוני מדי

לחם הבית הפריך עם גבינה בחריצי הלחם היה טוב מאוד, והוא הגיע עם חמאה, גוואקמולי, חצילים, טפנד זיתים וקונפי שום (מעולה). גם אותו, נודה על האמת, לא הפסקנו לנשנש.
לחם על הסכין

פינכות נדיבות מלאות כל טוב

אחרי מנות הפתיחה הללו פשוט נסתמנו. באמת. אנחנו לא צוחקים ולא מגזימים לגבי הכמויות, ולכן כמנה עיקרית רק טעמנו שיפודי סלמון ושיפודי לוקוס בתנור. הם היו טעימים מאוד, אבל הונחו על מצע ירקות (עגבניות, לבבות דקל, ארטישוק ובצל סגול) שקצת לא היה קשורים לדגים. גם פה, השיפודים היו גדולים, מרשימים, ובעיקר ממלאים.
שיפודי דגים חביבים, על מצע ירקות לא כל כך קשור

בשלב הזה נראה שכדאי לתת המלצה קטנה לבעלי "רטטוי": שיקלו להגיש מנות קטנות יותר במחיר זול יותר. נכון שהתמחיר הקצת גבוה משקף מנות טיטאניות, אבל אם א-נ-ח-נ-ו נשברנו באמצע, אולי כדאי לשנות משהו בגודל ;-).
לקינוח טעמנו את הקוקו-בומב, כדור מגלידת קוקוס, קצפת, טופי ופקאנים. היה טעים מאוד, ולגבי המימדים, זה קינוח לארבעה אם לא יותר. אם היו שמים מראות קטנות על הכדור הזה, זה היה הופך לכדור מראות של דיסקו בסדר גודל בינוני.
זהו הקוקו-בומב, כמה גדול ככה טעים

לסיכום, היתה ארוחה מצויינת, וכאמור, היינו מלאים למדי כבר אחרי מנות הפתיחה. בדרך חזרה, כשחשבנו איזו כותרת לתת למסעדה הזו, נזכרנו בדודה הזו שיש לכל אחד, זו שמבשלת מצויין עם סירי ענק וטעמים נפלאים. תמיד אומרים לה שהיא צריכה לפתוח מסעדה. אז היא פתחה, והביאה איתה גם שירות לבבי ואדיב ומקום נעים להיות ולאכול בו. זו ללא ספק מסעדה שנוגעת לליבו של הישראלי המצוי. בעת תקופת מחאות ואי ודאות כלכלית- כאן יקבלו הסועדים תמורה הולמת לכספם, כאן יידעו שאוהבים ומפנקים אותם, וכאן ידעו שלא חסכו עליהם, כמו הפלצנים האלו בתל-אביב.

טעמו: עופר ונילי, כתב: עופר,  צילמה (לפעמים אחרי ששכחה שקודם מצלמים ואחר כך אוכלים): נילי

רטטוי, מושב אמונים, כשרה וחלבית, חובה להזמין מקום בערב, טל' 08-8664400

אין תגובות: