nili maman photography

יום שני, 21 בפברואר 2011

אגראגר, מוצ'י וקצת אזוקי והרי לכם ממתק

פעם בסדרה המופלאה שכונת חיים, אמא של יוני ניסתה לשכנע אותו לאכול קובה- מאכל שהיה שנוא עליו ביותר. היא ניסתה לחבב עליו את המאכל על ידי פירוקו למרכיבים: סולת אתה אוהב? כן, בשר אתה אוהב? כן, קובה? לא!
איכשהו זה הזכיר לי את הסדנא שהעבירה אלה בר-לב שעסקה בקינוחים יפניים.
אלה בר לב מסבירה וצבי מקשיב רוב קשב


אלה בר-לב, קונדיטורית ושפית, בעלת בית-ספר לבישול, חיה 10 שנים ביפן, שם למדה את הבישול המקומי ופתחה בית ספר לבישול משל עצמה, היא מומחית לבישול היפני והידע הרב שלה ניכר מאוד במהלך השיעור.
היפנים שידועים בדייקנותם הרבה, במחויבותם העמוקה לאסתטיקה, להרמוניה ולשלמות באופן כללי, מביעים את כל זה גם בקינוחים שלהם. כל קינוח הוא יצירת אמנות, מפגן של יופי, צבעים, מרקמים וטקסטורות, והכל מוגש בהרמוניה מופלאה, כמו שאלה מסבירה, הם לקחו את המומחיות הצרפתית ושיכללו אותה בערך פי אלף.
אבל כמו אצל יוני ומעשה הקובה, כשפורטים את המראות לפרוטות, נוצרת בעיה, אולי זו מגבלה, או הרגל של החיך המערבי, שרגיל לקינוחים שבנויים על שוקולד, ביצים, סוכר, פירות, קמח וכדומה, להנות מהקינוחים היפניים שעשויים משעועית, אורז, אצות וסוכר (זו פחות או יותר נקודת ההשקה האור היחידה, או נקודת ההשקה היחידה, אם תרצו) זה קשה.
בסוף זה יהיה קצת דומה לקרם ברולה וקצת לסחלב


היפנים נוהגים לציין את עונות השנה בחגיגות, לכל חג יש קינוח אופייני, אנחנו למדנו בין השאר להכין "שלג", מעין מקפא שמבוסס על ג'לי שעשוי מאצות, ביצים מוקצפות ותותים. 
נילי משחקת עם האוכל
שלג - אוו יוקי קאן


למדנו גם להכין מקפא עם צ'ויה ובתוכו השזיף של הצ'ויה, וקרם שמזכיר במרקם שלו משהו בין סחלב לקרם ברולה.
מיקפא צ'ויה ואגראגר וגם שזיף ששהה בצ'ויה
וזו התוצאה


לאורך כל השיעור ניסינו לנחש מה זה "הקינוח שבתמונה", הכל מתוך עולם חומרי הגלם והקינוחים המערביים, מהר מאוד גילינו שאין טעם להתאמץ- אצל היפנים הכל עשוי מ"שועית".

היה מרתק להקשיב לאלה, לשמוע על התפתחות הקינוחים במאות השנים ביפן, על השפעות מדינות שונות שעברו באזור, כמו ספרד שהביאה להם את עוגת הספוג, את השימוש בביצים, היה מעניין גם ללמוד על תהליכי ההכנה והייצור של הממתקים השונים.

עוגת ספוג, סוף כל סוף טעמים מוכרים וטעימים. אין ספק, הפגנו שמרנות רבה

בקשר לטעם- הבטיחו לי שזה נרכש, אני מוכנה לנסות להשתלם בטעימות של קינוחים יפניים. 

תגובה 1:

Kipkimo אמר/ה...

טוב, צ'ויה (Choya) הוא שם החברה שמייצרת הליקר מפרי ה-אוּמֶה (Ume)
הליקר עצמו נקרא Ume-shu
הזכרת לי טעמים משובחים של מעשי ידיה של אלה שטעמתי כאן בטוקיו.