ונתחלף!
לרעיון הזה של יריד החלפות, נחשפתי לפני כשלוש שנים. זה היה באיזה קפה-בר אפלולי בפלורנטין. כל אחד הוזמן להביא הכל, בגדים, כלי בית, נעליים, תיקים, דיסקים ומה לא. אני הייתי בטוחה שאני חייבת לגייס את מיטב הג'אנק שיש לי בבית, ואכן התייצבתי עם אוסף דיסקים מפואר למדי (לא מבינה מה חשבתי לעצמי) וכמה כלי בית מאוד יפים, שעל לכתם אפילו קצת הצטערתי. הכל נחטף ומייד. אני חזרתי עם כמה תיקים, שרובם ככולם הושבו למרחב הציבורי, די מהר.
לפני כמה חודשים הייתי באירוע כזה שהתקיים ברמת החייל, זו כבר היתה קפיצת מדרגה של ממש. בכניסה שילמנו 20 ש"ח בתמורה לפונצ' ובייגלה. ההצלחה היתה מסחררת ויצאתי עם כמה וכמה בגדים, רובם הלכו לבוסית שלי. בפעם השניה שהתקיים האירוע הזה הוא היה פיאסקו, כי נדמה היה שכל אחד מביא את גופיית הסבא המחוררת שלו ומקווה בתמורה למצוא חליפה של דולצ'ה וגאבנה. המבחר היה עלוב.
השלב הבא באבולוציה הפרטית שלי, היה לארגן אחד כזה לחברות פורום אופנה מלאה בתפוז. זו מטרה ממוקדת, ואין מקום לפיספוסים, למרות שחששתי שמא התגובות והמבחר יהיו מצומצמים מדי.
מאז הספקנו לערוך ארבעה מפגשים כאלו, בתדירות של אחת לחודש-חודש וחצי. כל מפגש כזה, הוא כמובן גם מפגש חברתי, שבו כמות המשתתפים הקטנה (לעת עתה), היא יתרון מבחינת הידוק ההכרויות והקשרים, וגם הקטנת התחרות על כל שמלה (!)
מאוד משעשע הוא מיגוון המידות העצום, באירוע שקיימנו ביום שישי האחרון היו בגדים החל ממידה 42 ואף למטה מזה ועד מידה 52. כל אחת מביאה בגדים מכל תקופה, ומשקל.
על היתרון של איוורור הארון, לטובת דברים חדשים, בלי לקרוע את הכיס, אין צורך להכביר מילים, על האומץ לוותר על הג'ינס שאת מחכה לו כבר חמש שנים, לטובת מכנסיים חדשים-ישנים, יעיד כל מומחה פאנג-שווי מתחיל.
לפני כשנה החלטתי שאני רוצה להעביר את מרכז הכובד במלתחה שלי ממכנסיים לשמלות וחצאיות, ההחלטה נשאה פירות-למרות שלא פעם לא הבנתי איך בדיוק אני אמורה לעשות את זה בלי אפשרות לממן החלפה של מלתחה שלמה-בזכות אותם אירועי החלפות בגדים.
אז בפעם הבאה כולכן מוזמנות, חדשות, ישנות, ביישניות ואמיצות לבב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה