טעימות: פורל ים

באיחור ניכר בגלל אינספור תקלות טכניות, אני מתפנה רק עכשיו לספר על דג פורל-ים, שקבלתי לטעום ולדגום וגם לכתוב.

הלכתי לקרוא עוד קצת על הדג הזה, לפני שאספר איך הוא מתנהג במחבת (ממש יפה) (וגם בתנור), אז הוא נקרא גם טרוטה, rainbow trout, וגם שמך, ממשפחת הסלמונאיים, משפחת ים מפוארת מאוד. בארץ מגדלים סוג מסויים של הדג הזה בקיבוץ דן, אני קבלתי מוצר שמיובא לארץ על ידי חברת בלדי מנורבגיה. זה דג ורדרד, שמנמן ועסיסי, הוא עשיר בחומצות שומן מסוג אומגה 3, מה שעושה לנו טוב לגוף. כך טוענים לפחות. 

הדג מגיע קפוא כמובן ולטענת היבואן, חברת בלדי(רציתי לשים קישור לאתר החברה, אבל אני רואה שהם עוד לא התארגנו על הפרק שעוסק בדגים), לא עובר תהליכים כימיקליים והוא ללא תוספת מים, לצערי אין לי דרך לבדוק את זה. לו הייתי כלבוטק. כל אריזה מכילה בין 800 גר' ל-1.2 ומחירה נע בין 44 ש"ח ל-49 ש"ח. אפשר יהיה להשיג את הדג ברוב רשתות המזון הגדולות. 

דג מתלטף עם שמן ושום. צילום: נילי ממן

דג פורל לפני הכניסה לתנור. צילום: נילי ממן

וכעת לענין עצמו. אנחנו דגמנו את הדג בשתי דרכים, האחת טיגון במחבת עם שום ושמן זית והשניה אפיה בתנור עם תיבול די דומה, עם קצת הרבה חמאה, זה בריא לדג וטעים לנו. רצינו לגעת בדג כמה שפחות, כדי שנוכל להרגיש את הטעמים שלו, בלי רעשי רקע. התוצאה היתה מצוינת בשני המקרים. הדג עסיסי ונוח לעבודה, עם טעמים עשירים, ובלי טעמי לוואי תעשייתיים חשודים. 

דג פורל שט במחבת עם שמן זית והמון שום צילום: נילי ממן

פורל בתנור אחרי אפיה קצרה צילום: נילי ממן

בקיצור המוצר מומלץ בחום, אם היה לי סולם דירוגים, הוא היה מגיע לשלבים הגבוהים מאוד של הסולם.