אנדי וורהול.
עכשיו לכי תמצאי משהו מקורי להגיד על האמן שהמציא את השיעתוק, השיכפול, התהילה לרגע והלא-מקוריות כמתכון מהיר למקוריות (טוב, לא באמת, אבל זה מתאים לוורהול, תודו).
בכלל אני לא בטוחה שהוא מהאמנים החביבים עלי, משהו בפילטר שהיצירות שלו מגיעות אלי, כלומר העובדה שיש כל כך הרבה חיקויים שלו או דימויים שלו, הפכו אותו בעיני ללעוס עד לזרא. ובכל זאת הלכתי לסיור של התערוכה wanted במוזיאון תל-אביב, כדי לגלות שצפיה מקרוב בעבודות שלו היא דווקא חוויה טובה, והתבוננות מקרוב ביצירות שלו, יחד עם אותם פילטרים שקיימים אצלי בתודעה, דווקא מספקת ענין והנאה.
בתערוכה מוצגות יצירות נבחרות מתוך אוסף מוגרבי של אנדי וורהול, טום וסלמן, ז'אן מישל בסקיאט, ריצ'רד פרינס ואדם מקיואן. וורהול נבחר ל"פרזנטור" של התערוכה בפירסומות ברדיו, בעיתונות ובתחנות האוטובוס. זה בסדר, כי מי שיבוא לראות את וורהול ירוויח את סדרת הצלחות המצויירות של בסקיאט, ואת צמד העבודות שלו, חדש ומזוייף.
שמתי לב שעולם האסוסיאציות שלי זורק אותי שוב ושוב דווקא לדימויים מההווה המתמשך שלי, שהוא אולי גירסא חיוורת של היסודות שיצק וורהול לאמנות הפופ בשנות ה-60.
 |
| קוקה קולה, 1962 |
התערוכה נפתחת בדימוי הראשון שיצר וורהול קוקה-קולה, משנת 1962, אותי זה זרק לסדרה mad men, לא משהו מסויים, אבל הפער בין הדימוי של משרד הפירסום הבורגני, גם אם נועז, ובין דברים אחרים שמתרחשים במקביל באותה תקופה ממש, ובכל זאת הנה בשני המקומות מתחיל תהליך זריחתם של אלוהי המותגים.
העבודה השניה שמקבלת את פני מי שמגיע לתערוכה הוא פורטרט עצמי של וורהול, משנת 1986, זו גם העבודה האחרונה שהוא יצר. יש בה משהו לא אנושי ומטריד, הוא הופך את עצמו לסוג של אייקון לאיזה מותג נחשק.
 |
| דיוקן עצמי, 1986 |
ומול הקוקה קולה ההוא, יש את הגירסא של טום וסרמן משנת 1963. (לאקי סטרייק היה הלקוח הקריטי במשרד הפרסום שלהם).
מאוד אהבתי את סדרת הצלחות שיצר בסקיאט, מעין לוגואים או דימויים לדמויות מוכרות. מינימליסטי, רגיש ומקסים בפשטותו.
 |
| בסקיאט, פרט מתוך סדרת הצלחות. 1983-84 |
חשבתי שה"אמנות", שכל אחד מאיתנו יוצר עם כל סנדביץ לארוחת בוקר, באמצעות האינסטגרם, הוא שלב נוסף באבולוציה של אמנות השיעתוק, של הנמוך שמטפס גבוה, ואולי להפך, זה שלב שמדרדר אותנו אל פי תהום, וכל אחד שמוצא פילטר מוצלח הוא מיני אימפריה של אמנות.
 |
| נילי מציקה לעבודה של וורהול הסעודה האחרונה (ישו 112 פעמים) 1986, עם פילטר. |
התערוכה מוצגת במוזיאון תל-אביב, לא נקבע לה עדיין תאריך סגירה, קחו את הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה