שוקולד מריר

אני מאוד אוהבת ים, מים, בריכה. הם מרגיעים אותי במידה שגם לי קשה להפנים, אנ חושבת שזה המקום היחיד שכשאני נמצאת בו, בים, בבריכה אפילו במקלחת של הבוקר, אני מתנתקת, מתנקה מבחוץ ומבפנים ובעיקר מגיעה לשלווה. זו בוודאי תחושה שא/נשים רבים יכולים להזדהות איתה, יש משהו במים האלו שאולי מחזיר אותנו לרחם, עוטף אותנו מכל עבר, בשכבה סמיכה של נעימות, שפשוט נוסך בנו שלווה.

ואם אין ים בסביבה, אז יש צילומים של ים, וסדרות על מים. צפיתי לפני מספר חודשים בסדרה בריטית (אלא מה), שעסקה בנושא אחד בלבד, החיפוש אחר חווית השחיה המושלמת.Robson Green's Wild Swimmimg Adventure גיבור הסדרה השחקן הבריטי או שבעצם אירי, או סקוטי, אין לדעת, רובסון גרין בוחן מקורות מים בארץ השפע של המים, בריכות, נחלים, נהרות ואוקינוסים, הוא יוצא להרפתקאות שחיה מסוכנות, וזה בעצם כל מה שקורה שם, זה היה מרתק, לצפות בדקות ארוכות של צבע כחול, שמרוח על מסך הטלויזיה שלי.

רובסון גרין. נכון שהוא חמוד?!

בקיר שמול המיטה שלי תלויה תמונה, שמצאתי לגמרי במקרה בשוק הפשפשים, עלתה לי 50 ש"ח אחרי התמקחות, אבל היא יקרה ללבי מאוד. מצולמת שם מישהי בים, ספק צפה, ספק מתה. המון פעמים אני שוכבת במיטה בפוזה שלה. אני זו היא והיא זו אני.

צילום גרוע של צילום נפלא

דגנית ברסט, אמנית צילום, עובדת הרבה עם צילומים מפורקים לגורמים. אחד הנושאים החביבים עליה, הוא דמויות במים, גם הן על הגבול שבין להיות ל-להעלם.

דגנית ברסט- פני הים

דגנית בסרט- ראש במים

עבודה של Rineke Dijkstra  אמנית הולנדית שמצלמת פורטרטים כמו אלו.

ריינקה דיקסטרה

מתוך פרויקט של sportsmax על נשים ועולמן, עבודות של אמניות. 

lina schynius - כאו זו כבר מלחמה לחיים

Caspar David Friedrich
Monk by the Sea c.1809

עבודה של גלית שר, ציור של אישה קופצת למים, בתנוחה החלטית, נחרצת, חוצה את האוויר בגוף מתוח וזקוף.

גלית שר

וזה מה שאני רואה בדרך הביתה, ים ועיר עתיקה עמוסה בהיסטוריה ויפה.

יפו

הלכתי לים