nili maman photography

יום שני, 15 בנובמבר 2010

מעלות קרחות יפות


לפני שנתיים,כמעט, עשיתי קרחת. נקודת המפנה שהביאה להחלטה היתה התמונה מהחתונה של חברי הטוב, עופר. זו היתה חתונה שמאוד השקעתי לקראתה, תפרתי שמלה, השקעתי בגרביונים ואפילו עשיתי מניקור לראשונה בחיי. שמתי את הנעליים-עקב-חתונה, והגעתי לחתונה שמחה ונרגשת.
לדעתי יש לי מהחתונה הזאת רבע תמונה, מהפרופיל, כשהפוקוס הוא על השיער שלי , על איזור דליל במיוחד. זה היה מזעזע. לזה שאני יוצאת שמנה בתמונות כבר התרגלתי, אבל זו, ללא ספק, היתה תגלית מצערת במיוחד.

ההחלטה החלה להתגבש בלבי, ונערכתי לקראתה בתכנית שלושת הצעדים. הצעד הראשון היה לקנות כובע; הצעד השני היה למצוא ספר ואף לראיין אותו קצרות; צעד שלישי היה ללכת על זה. זה קרה באיזה יום שלישי אחד, עשר דקות לפני שהספר הולך הביתה, הגעתי בריצה ובקשתי את הקומפלט-קרחת.

קיית בלאנשט, נטלי פורטמן, סיגורני ויבר, קיילי מינו(ג)

מאז, למרות שזה מוזר ולא שגרתי, אני משתדלת לחייך בתמונות, להתאפר ולשים עגילים, ואפילו לככב באחד נגד מאה בספיישל קרחים (ההפקה שתלה אותי, אישה יחידה, בתוך 100 קרחים, לא, לא זכיתי בכלום)
זו תסרוקת מאוד קלה לתיחזוק, אחת לשבועיים, אני עושה סיבוב עם המכונה, חמש עד שבע דקות (מלבד בימי הקיץ, כשהלחות משביתה את המכשיר) והסדר שב על כנו. הקושי היחיד הוא חוסר השגרתיות שלה. היא מושכת תשומת לב, שזה לא רע לרוב, אבל לעתים מביך, וקצת מפריע. זו תסרוקת שיש איתה אמירה והתרסה, סוג של מיני מרד על המוסכמות החברתיות, שאומרת שאישה צריכה להיות נשית, עם שיער ארוך לרוב, מעל גיל 50 מותר לה לעבור לתספורת קצרה. זה נחשב לא נשי, סוג של בוצ'י, מתגרה, מערער את הסדר של הדברים. נשים שכן בוחרות בזה הן לרוב אמניות, יוצרות (או סתם אני). לדעתי זה מחמיא לי, דווקא מעדן את הפנים ומבליט בהם יופי שהיה טמון בהן איפשהו.
שינייד אוקונר, גרייס ג'ונס, נינט

אפשר לעשות חלוקה של אלו שעשו זאת למען התפקיד, או הכסף, ואלו שבחרו בזה כדרך חיים. מכיוון שלא הציעו לי כסף, הלכתי על האופציה השניה.
עידית הרמן- בימאית, תיאטרון קליפה


נ.ב. 
תודה למאיה שהזכירה לי כל מיני אושיות קרחות

תגובה 1:

galit 1967 אמר/ה...

בחיי שהגבתי כבר
אז ככה בתור מי שרגישה לנושא אני יכולה להגיד לך בפה מלא{עוגיות מלוחות} שממש אבל ממש הרבה הרבה יותר יפה חלך ככה:-O