nili maman photography

יום שלישי, 3 במאי 2011

באהבה

קטי ייצוגית בחתונה
בסוף יש אצלך פגישת מחזור, אבל לא כזו עלובה רק של מחזור כ"ב, אלא של כל המחזורים מקרית-ים, והגננות והמורים. כולם באו לחלוק לך כבוד אחרון. את אמרת שרק את תוכלי לארגן פגישת מחזור, וצדקת.
ואני רואה שהצער של כולם על לכתך הוא אמיתי, כל אחד ספג איזה פן מדמותך ולקח אותו עימו. כל אחד ראה וידע, כמה שאת טובה ומלאת חיים, איך את יודעת לשמור על קשר ולקשור קצוות.
ואני (כי אי אפשר בלי) כמעט כל הזמן עומדת בצד ומתבוננת. מתבוננת ומקשיבה, מה אומרים האנשים, מה יספרו עליך. אז נכון, יש כאן המון שיחות על משכנתאות וטלפונים סלולריים דור 3.5, אבל יש המון סיפורים, על איך שלמה ארצי פתאום קלט אותך בהופעה שלו יושבת לירון על הכתפיים, ושאל אותך מי את ומה את, ומי זה החנון הזה שאת יושבת עליו.
סיפור ההכרות עם ירון, על שלל גירסאותיו, היתה או לא היתה הברזה כפולה.
התמונות שלך מגיל 17, חתיכה, כמעט כוסית, ומסתבר שאת ועופרה צילמתן אחת את השניה כל אחת בבגד-הים שלה.
והיו גם הגילויים שלי שקרו בזכות המיפגש הזה, הכואב והעצוב והרע, שיש בתוכו המון טוב לב, שמחה, נתינה והקשבה.
כמו האישה הזאת שסיפרה לי מה אימא שלי אמרה עלי כשהייתי ילדה, מסתבר שהיא חשבה שאני מאוד חכמה.
בת הדודה של אימא שלך שחיבקה אותי ודיברה וניחמה, והזמינה אותי לשישי-שבת, עכשיו אני מבינה למה כל כך אהבת אותם.
והמשפחה שלך, מאוחדת, תומכת וחמה ובזכות זה- עובדה שנוצרה הרבה גם בזכותך- הם יוכלו להמשיך לחיות בטוב, בשמחה ובאהבה.

קטי נהנית מהדבר האהוב עליה-מים


נכון שזה קיטש? כל כך לא אני, אבל העצב יושב לציניות של הראש, היא מצליחה רק קצת לפעמים לברוח מהצדדים. קצת.

השעה 9:30 בערב, יום שלישי פעמיים כי טוב, בכל ערב מתכנסים לתפילה חמישה מניינים, והם מסרבים ללכת. הם שמחים להיפגש, עצובים בגלל הנסיבות, את יודעת, כל הקלישאות הידועות, הרי בסוף נפגשים תמיד רק בלוויות, כי זה מצב של אין-ברירה, וגם זה טוב, כנראה.
עוד מעט הם ילכו וישרור כאן קצת שקט, וכולנו ננקה ונפנה, אל תשאלי איך נראה המטבח, רוב הזמן זוועה. נאכל ארוחת ערב מאוחרת ואפשר יהיה קצת לפרוק את המתח והכאב של עוד יום בלעדיך, עם הרבה צחוק.
מחר נקום לעוד יום בלעדיך. אוהבת אותך מאוד. אחותי היקרה.

אין תגובות: