שוקולד מריר: שנג'מפ לג'אמפ?

לא מעט אנשים מכנים אותי בכינוי החיבה "החופרת", פעם קראו לזה דעתנית, גם למילה הזאת יש קונוטציה שלילית, אבל אין מה לעשות, כזו אני. יש לי דעה כל כל דבר, כי אני סקרנית, חקרנית ונוטה לגבש דעות. יש לי גם היסטוריה וניסיון שצברתי. ויש לי נטיה טיפשית להתנצל, אז אם שולחים לי את דגמי האביב-קיץ החדשים של ג'אמפ, אני מתקשה להסתכל על זה as is ולא להיזכר בחוויות שהיו לי עד כה עם הרשת הזאת, שיש לה תדמית לא כל כך ברורה, וקשה למפות אותה על מפת המלבושים בישראל.

לגבי ולגבי נשים אחרות שמידותיהן חוצות את הקו האדום, ג'אמפ היתה תמיד תחנה בסבב ה-"אני צריכה לקנות בגדים חדשים", היא הציעה בגדים חביבים, שלא נפלו בפח שחור, מבדים סימפטיים עם איזו זיקה לאופנה מסביב, אפשר היה למצוא שם שמלות, חצאיות וחולצות שלא היו במקומות אחרים.

ואז גם לזה בא הסוף, הרשת שתמיד סבלה מתדמית לא ברורה, מלבד הבחירה התמוהה במיכל ינאי כפרזנטורית לפני מספר שנים, נפלה בין הכיסאות. וכדי, אולי, להרים את הראש ולעקם כלפי מעלה את עקומת הרווח, נרכשה על ידי אבי מלכה, הבעלים של מתאים לי. המהלך הזה לווה בעיקר בשינוי המידות בחנות, הן הוקטנו וצומצמו- מהלך כלכלי, שכמה שלא יסבירו לי, לא אבין מה יתרונותיו, לוותר על פלח שוק נאמן, כדי ליפול לתהום נשיה, ולהיות תקוע באיזור הדמדומים בין קסטרו לפוקס?! לא ברור.

וכל זה כל כך למה? כי יש דגמים חדשים, כאמור, הסנוניות הראשונות של אביב-קיץ 2011.

ג'אמפ, חולצה 260 ש"ח, חצאית 250 ש"ח

חצאית 260 ש"ח

צעיף 55, תיק 260

ג'ינס 250

שמלה 230 ש"ח

אז אם אני אתעלם רגע משאלת הפיל והבעיה היהודית, ואתרכז במלבושים, נראה שהאביב יהיה עליז, צבעוני וקצת מזכיר דברים שראינו במקומות אחרים. מבטיחים לנו שיש קרושה ואפילו מקרמה, אני חושבת ששנות ה-70 חזרו לאופנה יותר פעמים מאשר מספר החורים בסוודר מצוי. מזל שכמעט תמיד פרחוני זה יפה ומשמח.

אוברול חמוד שדווקא נושק במצח לשנות ה-80, שמלה שחורה ששואבת השראה משנות ה-20.

אני אלך לבדוק איך כל זה יושב על מידה 48.

*כל המחירים עוגלו כלפי מעלה, מה שנקרא עיגול לטובה ולקולא וקלותא.