את החנות של קושקה גיליתי במקרה לפני כשנתיים בשיטוט בשכונה, הביקור שם הוביל לכתיבת הפוסט הזה, שהיה לאחד הפופולריים בכל הזמנים בתולדות הבלוג. מאז הם הספיקו לעבור למקום אחר, סודי לא פחות, יש בהם משהו קצת מסתורי, רצון לעצב וליצור נעליים, רצון פחות עצום למכור. כאן דמיינו סמיילי.
אז הצלחתי לאסוף את עצמי ולקפוץ לביקור לראות מה מכרו שם בחורף, והצצה למה שימכרו בקייץ. החנות, שהיא יותר חנות מפעל, שוכנת בבית פנורמה, ליד אבו כביר. הפעם היתה לי גם שיחה ארוכה עם שלום דדון, הבעלים והמעצב, על נעליים, על מה לקוחות אוהבות, ועל שורשים משפחתיים משותפים במרוקו.
שלום בא ממשפחה שייצרה נעליים עוד במרוקו, בארץ הוא עבד עם אביו שייצר נעליים למיגזר החרדי, וכששלום קיבל את המפעל לידיו הוא עבר לעצב ולייצר נעלי נשים.
 |
| ברקע שלום רוקח נעליים, ומקדימה הצצה לנעלי הקייץ. |
 |
| זה מימין וה משמאל |
 |
| מגפיים עם נקודות |
 |
| מגפונים בגווני חום ואפור |
 |
| אוהבת את הפרטים האדומים |
 |
| והנה הן בחום |
 |
| האחות הגבוהה |
 |
| האחות הנמוכה |
 |
נעלי נלי אולסון
|
 |
| אני חושבת שזה נקרא מרי ג'יין תחרה :) |
 |
| פיפטיז סטייל |
 |
| צהוב בחוץ ונקודות ירוקות בפנים |
 |
| וריאציות על נושא קלאסי |
 |
| יהיה צבעוני מאוד בקייץ |
 |
| אימום, רצועה ומרצע גם |
הנעליים, ברובן סוג של דגמים קלאסיים עם טוויסט, מגפוני טלאים עם נקודות, שילוב של כמה צבעים, חיתוכים מיוחדים, א-סימטריות ועוד. מעבר לצבעוניות, יש גם אפשרות למצוא שם מידות גדולות והפתעה שאותי שימחה ושיעשעה בו זמנית, דגם של מגפיים שנקראות אדל, עם רמז עבה למדי, שהן יכולות להכיל שוקיים רחבות מהממוצע.
 |
המגפיים של אדל, ותיק בעיצוב קושקה
|
 |
| קלאצ' בעיצובו של שלום, נישה חדשה שהוא נכנס אליה |
 |
| זו המזכירה, הגרביונים משוררים את שיר השירים והנעליים עושות לה כבוד |
 |
| וזו אני:) קצת מתפספס הטוויסט בפינת הנעל, שגם מתעגלת וגם משתפצת (מלשון שפיץ) |
נעלי קושקה, בית פנורמה, קומה 6. אבו כביר, תל-אביב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה