ארץ הגברים הנעלמים, כך את קוראת לזה. כמו עם גרביים, אבל גברים. כאלו שהתקשרו, אולי אפילו פגשו אותך פעם, או פעמיים, ואז נגוזו, התפיידו, האדמה בלעה ולא נודע כי בא אל קירבה. ואת נותרת המומה, נבוכה, פגועה, לא מבינה איפה טעית ומה עשית לא נכון, הרי היה כל כך נחמד, היה מקסים אפילו, ניצנים של רגש, התלהבות הדדית.
א ז א י פ ה ט ע י ת?
והנה הן עולות בסך סוללת החברות האוהבות, התומכות הטובות ומהמיטיבות, זו לא את, זה הוא! הוא פחד, הוא נבהל, הוא שקרן, כולם ככה.
ולך לא נותר לעשות כלום, את שוקעת בצער, שיכול להימשך תקופה קצרה, או ארוכה, אין לזה חוקים. את אוכלת את נפשך למות, או שאת סותמת את הלוע ולא מוכנה לבלוע אפילו גרגיר, הראש מלא במחשבות, את מביימת סרטים, את הבימאית, העורכת, המפיקה, נערת המים ונערת התסריט גם יחד, הכל בסדר. לא תקבלי תשובה ולא יהיה הסבר, ואין מי שיפזר את מסך העשן.
פיף-פאף-פוף כמה קלישאות.
 |
| גברים נעלמים. |
ואז קורה דבר מה, בערב שישי, אותו את מבלה שוב מול המחשב, בשיחה אגבית עם חבר כזה או אחר, עולה לו במפלצת-הצ'ט-בפייסבוק איזה בחור, חבר ותיק שאת מכירה מפעם, ופתאום עולה הרעיון, לברר פרטים, כי מכרותיק, יש לו כמה פרטים ברזומה, שאולי נושקים למרנעלם. אז את שואלת, תגיד, אתה מכיר את מרנעלם?
ומכרותיק עונה שכן (!!) שהוא מאוד חמוד, ומצחיק. ואת אומרת, כן? כי הוא הבריז לי. הבריז? כן, הבריז מדייט.
אולי זה המקום לספר שאחרי חודשים של צער על קשר שנגמר, עשית את הצעד ההגיוני ביותר שאת מכירה, פתחת שוב כרטיס באתר הכרויות, הפעם החלטת לוותר על העלילה ולהתרכז בסקס, אז הלכת לאתר כזה, שמציע כל מיני, מכל וכל וגם את זה.
ושם מרנעלם פנה אליך והקסים אותך, ושבה את ליבך, וגירה את דמיונך, ופיתה את גופך.
מכרותיק מספר שמרנעלם הוא בטח לא ההוא, כי מרנעלם עומד להתחתן. חיוך גדול נסוך על פניך, חיוך של הקלה גדולה, זו באמת לא את! זו אישתו לעתיד של מרנעלם. יש סדר בדברים, העשן התפזר.
את ממהרת לשלוח מייל למרנעלם, לברך אותו לרגל אירוסיו שנערכו בשבוע זה ממש, את מחמיאה לו על הטבעות הנהדרות לרגל האירוסים (תודה למפלצת-הפייסבוק).
זה הזמן גם לספר שאת המשכת לכתוב לו כל השבוע, כי קיווית שהוא יענה בכל זאת, אולי יתנצל, אולי יסביר, אולי יודיעו לך שהוא מת, ואת תרגישי הקלה גדולה.
ואז אחרי הברכות המלבבות לרגל האירוסים, מרנעלם עונה. הוא מתנצל ומסביר ומצטער, ומוסיף פרט כזה או אחר, ואת רוצה להאמין, אבל אין כל כך למה, אז את מתרה בו שאם לא יסגור את הכרטיס ההוא, אם לא יפסיק לפגוע בנשים אחרות, את תספרי הכל לארוסתו (שנמסר לך שהיא מקסימה וחביבה), ואת לא רוצה להרוס לו, ושכדאי שייכנס לנישואים ברגל ימין.
והוא אומר שכן, כן, בטח, הוא לא מבין למה הוא עשה את זה, זו היתה טעות, היה לו שבוע קשה, הם רבו, ימים של חולשה, והכרטיס נסגר.
ניצחון, זו באמת לא היית את, זה היה הוא השקרן הבוגד, הנלוז.
בפעם הבאה תבדקי יותר טוב, טוב?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה